Jewish Content

Holidays   Shabbat   Chabad-houses   Chassidism   Subscribe   Calendar   Links

הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים

הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים. יש בכללן אחת וחמישים מצוות -- שתי מצוות עשה, ותשע וארבעים מצוות לא תעשה; וזה הוא פרטן: (א) שלא לפנות אחר עבודה זרה; (ב) שלא לתור אחר הרהור הלב וראיית העיניים; (ג) שלא לגדף; (ד) שלא יעבוד אותה כדרך עבודתה; (ה) שלא ישתחווה לה; (ו) שלא לעשות פסל לעצמו; (ז) שלא לעשות פסל אפילו לאחרים; (ח) שלא לעשות צורות אפילו לנואי; (ט) שלא להדיח אחרים אחריה; (י) לשרוף עיר הנידחת; (יא) שלא לבנותה; (יב) שלא ליהנות מכל ממונה; (יג) שלא להסית יחיד לעובדה; (יד) שלא לאהוב המסית; (טו) שלא לעזוב שנאתו; (טז) שלא להצילו; (יז) שלא ללמד עליו זכות; (יח) שלא יימנע מללמד עליו חובה; (יט) שלא להתנבא בשמה; (כ) שלא לשמוע מן המתנבא בשמה; (כא) שלא להתנבא בשקר ואפילו בשם ה'; (כב) שלא לגור מהריגת נביא השקר; (כג) שלא לישבע בשם עבודה זרה; (כד) שלא לעשות אוב; (כה) שלא לעשות יידעוני; (כו) שלא להעביר למולך; (כז) שלא להקים מצבה; (כח) שלא להשתחוות על אבן משכית; (כט) שלא ליטע אשרה; (ל) לאבד עבודה זרה וכל הנעשה בשבילה; (לא) שלא ליהנות בעבודה זרה ובכל משמשיה; (לב) שלא ליהנות בציפוי נעבד; (לג) שלא לכרות ברית לעובדי עבודה זרה; (לד) שלא לחון עליהן; (לה) שלא יישבו בארצנו; (לו) שלא להידמות במנהגותן ובמלבושן; (לז) שלא לנחש; (לח) שלא לקסום; (לט) שלא לעונן; (מ) שלא לחבור חבר; (מא) שלא לדרוש אל המתים; (מב) שלא לשאול באוב; (מג) שלא לשאול ביידעוני; (מד) שלא לכשף; (מה) שלא להקיף פיאת ראש; (מו) שלא להשחית פיאת זקן; (מז) שלא יעדה איש עדי אישה; (מח) שלא תעדה אישה עדי איש; (מט) שלא לכתוב קעקע; (נ) שלא להתגודד; (נא) שלא לעשות קורחה על מת. וביאור כל המצוות האלו בפרקים אלו.

---

הלכות עבודה זרה פרק א

א) בימי אנוש טעו בני האדם טעות גדולה, ונבערה עצת חכמי אותו הדור; ואנוש עצמו, מן הטועים היה. וזו הייתה טעותם: אמרו הואיל והאל ברא כוכבים אלו וגלגלים אלו להנהיג את העולם, ונתנם במרום, חלק להם כבוד, והן שמשין המשמשין לפניו -- ראויין הם לשבחם ולפארם, ולחלוק להם כבוד. וזהו רצון האל ברוך הוא, לגדל ולכבד מי שגידלו וכיבדו, כמו שהמלך רוצה לכבד עבדיו העומדים לפניו, וזה הוא כיבודו של מלך.

ב) כיון שעלה דבר זה על ליבם, התחילו לבנות לכוכבים היכלות, ולהקריב להן קרבנות, ולשבחם ולפארם בדברים, ולהשתחוות למולם -- כדי להשיג רצון הבורא, בדעתם הרעה. וזה, היה עיקר עבודה זרה.

ג) וכך היו אומרים עובדיה היודעים עיקרה, לא שהן אומרים שאין שם אלוה אלא כוכב זה. הוא שירמיה אומר "מי לא ייראך, מלך הגויים -- כי לך, יאתה: כי בכל חכמי הגויים ובכל מלכותם, מאין כמוך. ובאחת, יבערו ויכסלו; מוסר הבלים, עץ הוא" (ירמיהו י,ז-ח) -- כלומר, הכול יודעים שאתה הוא האל לבדך; אבל טעותם וכסילותם, שמדמים שזה ההבל רצונך הוא.

ד) [ב] ואחר שארכו הימים, עמדו בבני האדם נביאי שקר, ואמרו שהאל ציווה, ואמר להם: עבדו כוכב פלוני, או כל הכוכבים, והקריבו לו ונסכו לו כך וכך, ובנו לו היכל ועשו צורתו כדי להשתחוות לו -- כל העם הנשים והקטנים ושאר עם הארץ. ומודיע להם צורה שבדה מליבו, ואומר זו היא צורת הכוכב פלוני שהודיעוהו בנבואתו.

ה) והתחילו על דרך זו, לעשות צורות בהיכלות ותחת האילנות ובראשי ההרים ועל הגבעות, ומתקבצין ומשתחווים להם; ואומרים לכל העם שזו הצורה מטיבה ומריעה, וראוי לעובדה וליראה ממנה. והכומרין אומרים להם, שבעבודה זו תרבו ותצליחו; ועשו כך כך, ואל תעשו כך וכך.

ו) והתחילו כוזבים אחרים, לעמוד ולומר שהכוכב עצמו או הגלגל או המלאך דיבר עימהם ואמר להם, עבדוני בכך וכך, והודיע להם דרך עבודתו, ועשו כך, ואל תעשו כך. ופשט דבר זה בכל העולם, לעבוד את הצורות בעבודות משונות זו מזו, ולהקריב להן, ולהשתחוות להן.

ז) וכיון שארכו הימים, נשתכח השם הנכבד והנורא מפי כל היקום ומדעתם, ולא הכירוהו: ונמצא כל עם הארץ והנשים והקטנים, אינם יודעים אלא הצורה של עץ ושל אבן וההיכל של בניין, שנתחנכו מקטנותם להשתחוות להן ולעובדן, ולהישבע בשמן.

ח) והחכמים שהיו בהם כגון הכומרים וכיוצא בהן, מדמין שאין שם אלוה אלא הכוכבים והגלגלים שנעשו הצורות האלו בגללם ולדמותן. אבל צור העולמים, לא היה שם מכירו ולא יודעו, אלא יחידים בעולם, כגון חנוך ומתושלח ונוח ושם ועבר. ועל דרך זו, היה העולם מתגלגל והולך, עד שנולד עמודו של עולם, והוא אברהם אבינו עליו השלום.

ט) [ג] כיון שנגמל איתן זה, התחיל לשוטט בדעתו, והוא קטן, לחשוב ביום ובלילה; והיה תמיה: היאך אפשר שיהיה הגלגל הזה נוהג תמיד, ולא יהיה לו מנהיג; ומי יסבב אותו, כי אי אפשר שיסבב את עצמו. ולא היה לו מלמד ולא מודיע דבר, אלא מושקע באור כשדים בין עובדי עבודה זרה הטיפשים.

י) ואביו ואימו וכל העם, עובדי עבודה זרה; והוא היה עובד עימהם. וליבו משוטט ומבין, עד שהשיג דרך האמת, והבין קו הצדק, מדעתו הנכונה; וידע שיש שם אלוה אחד, והוא מנהיג הגלגל, והוא ברא הכול, ואין בכל הנמצא אלוה חוץ ממנו.

יא) וידע, שכל העם טועים; ודבר שגרם להם לטעות זו -- שעובדים את הכוכבים ואת הצורות, עד שאבד האמת מדעתם. ובן ארבעים שנה, הכיר אברהם את בוראו.

יב) כיון שהכיר וידע, התחיל להשיב תשובות על בני אור כשדים ולערוך דין עימהם, ולומר שאין זו דרך האמת, שאתם הולכים בה. ושיבר את הצלמים, והתחיל להודיע לעם, שאין ראוי לעבוד אלא לאלוה העולם, ולו ראוי להשתחוות ולהקריב ולנסך -- כדי שיכירוהו כל הברואים הבאים; וראוי לאבד ולשבר כל הצורות, כדי שלא יטעו בהן כל העם, כמו אלו שהם מדמים, שאין שם אלוה אלא אלו.

יג) כיון שגבר עליהם בראיותיו, ביקש המלך להורגו; ונעשה לו נס, ויצא לחרן. והתחיל לעמוד ולקרוא בקול גדול לכל העם, ולהודיעם שיש אלוה אחד לכל העולם, ולו ראוי לעבוד. והיה מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר לעיר ומממלכה לממלכה, עד שהגיע לארץ כנען, והוא קורא, שנאמר "ויקרא שם -- בשם ה', אל עולם" (בראשית כא,לג).

יד) וכיון שהיו העם מתקבצין אליו ושואלין לו על דבריו, היה מודיע לכל אחד ואחד כפי דעתו עד שיחזירהו לדרך האמת, עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות, והם אנשי בית אברהם. ושתל בליבם העיקר הגדול הזה, וחיבר בו ספרים. והודיעו ליצחק בנו, וישב יצחק מלמד ומחזיר; ויצחק הודיעו ליעקוב ומינהו ללמד, וישב מלמד ומחזיר כל הנלווים אליו.

טו) ויעקוב אבינו לימד בניו כולם, והבדיל לוי ומינהו ראש, והושיבו בישיבה ללמד דרך ה', ולשמור מצוות אברהם; וציווה את בניו שלא יפסיקו מבני לוי ממונה, כדי שלא ישתכח הלימוד.

טז) והיה הדבר הולך ומתגבר בבני יעקוב ובנלווים עליהם, ונעשת בעולם אומה שהיא יודעת את ה', עד שארכו הימים לישראל במצריים, וחזרו ללמוד מעשיהן ולעבוד עבודה זרה כמותן -- חוץ משבט לוי, שעמד במצוות אבות; ומעולם, לא עבד שבט לוי עבודה זרה.

יז) וכמעט קט היה, והעיקר ששתל אברהם נעקר; וחוזרין בני יעקוב לטעות העמים, ותעייותן. ומאהבת ה' אותנו, ומשומרו את השבועה לאברהם אבינו, עשה משה רבנו רבן של כל הנביאים, ושלחו.

יח) כיון שנתנבא משה רבנו, ובחר ה' ישראל לנחלה, הכתירן במצוות והודיען דרך עבודתו, ומה יהיה משפט עבודה זרה וכל הטועין אחריה.