Jewish Content

Holidays   Shabbat   Chabad-houses   Chassidism   Subscribe   Calendar   Links

הלכות מטמאי משכב ומושב פרק ד

א) ארבע נשים, שהן דיין שעתן ואינן מיטמאות למפרע; ואלו הן -- מעוברת, ומניקה, ובתולה, וזקנה. איזו היא מעוברת, משיוכר עוברה: הייתה בחזקת מעוברת, וראת דם, ואחר כך הפילה רוח או דבר שאינו ולד -- הרי זו בחזקתה, ודייה שעתה; ראת דם, ואחר כך הוכר עוברה -- הרי זו מיטמאה למפרע, ככל הנשים.

ב) איזו היא מניקה, כל עשרים וארבעה חודש מיום הלידה: אפילו מת בנה בתוך זמן זה, או שגמלתו, או נתנתו למניקה -- דייה שעתה. אבל אחר עשרים וארבעה חודש, אף על פי שהיא מניקה והולכת -- הרי זו מיטמאה למפרע, ככל הנשים.

ג) איזו היא בתולה, כל שלא ראת דם מימיה: בתולת דמים אמרו, לא בתולת בתולים. כיצד, אפילו נישאת וראת דם מחמת נישואין, או ילדה וראת דם מחמת לידה -- עדיין היא בתולה לעניין טומאה, ודייה שעתה.

ד) איזו היא זקנה, כל שעברו עליה שלושה חודשים סמוך לזקנותה, ולא ראת דם; ואיזה הוא סמוך לזקנותה, כל שחברותיה קוראין לה זקנה בפניה, ואינה מקפדת. עברו עליה שלוש עונות וראתה, וחזרה ועברו עליה שלוש עונות אחרות או פחות או יתר וראת -- הרי היא ככל הנשים, ומיטמאה למפרע.

ה) [ב] בתולה שראת דם, אפילו שופעת כל שבעה או דולפת -- הרי זה פעם אחת; ראת דם ופסק, וחזרה וראתה -- הרי זה שתי פעמים.

ו) [ג] תינוקת שלא הגיע זמנה לראות, וראת דם -- פעם ראשונה ושנייה, דייה שעתה; ראת פעם שלישית, מיטמאה למפרע. עברו עליה שלושה חודשים, ואחר כך ראתה -- דייה שעתה; עברו עליה שלושה חודשים אחרים, ואחר כך ראתה -- דייה שעתה; עברו עליה שלושה חודשים אחרים, וראתה -- מיטמאה למפרע.

ז) [ד] תינוקת שהגיע זמנה לראות, וראת -- פעם ראשונה, דייה שעתה; שנייה, מיטמאה למפרע. עברו עליה שלושה חודשים, ואחר כך ראתה -- דייה שעתה; עברו עליה שלושה חודשים אחרים, ואחר כך ראתה -- מיטמאה למפרע.

ח) [ה] מעוברת ומניקה וזקנה ובתולה, שהגיעו לראות שראו ראייה ראשונה -- דיין שעתן; ראו פעם שנייה -- מיטמאות למפרע ככל הנשים, כמו שביארנו. ואם ראו הראשונה באונס -- אף השנייה, דיין שעתן.

ט) [ו] מעוברת או מניקה שראת דם, ועברו עליה שלושה חודשים, ואחר כך ראת -- דייה שעתה; עברו עליה שלושה חודשים אחרים, וראת פעם שנייה, שהיא שלישית לראייה ראשונה -- מיטמאות למפרע.

י) הרואה דם אחר דם טוהר בתוך עשרים וארבע שעות, דייה שעתה. וכל שדייה שעתה -- אף על פי שאינה מיטמאה למפרע, צריכה להיות בודקת עצמה תמיד; וכל אישה המרבה לבדוק, משובחת -- חוץ מן הנידה ויושבת על דם טוהר, שאין הבדיקה מועלת להן כלום.

יא) [ז] חכמים תיקנו להן לבנות ישראל להיות בודקות עצמן בכל יום בשחרית, מפני טהרות של ערבית, ובערבית, מפני טהרות של שחרית; וכל אוכלת תרומה, בודקת בשעה שאוכלת בתרומה. וכל אישה בודקת בשעה שעוברת לשמש מיטתה, מפני הטהרות; אבל אם לא הייתה עוסקת בטהרות, אינה צריכה בדיקה לבעלה -- שכל הנשים שיש להן וסת, בחזקת טהרה לבעליהן כמו שביארנו בעניין נידה.

יב) [ח] חזקת בנות ישראל, עד שלא הגיעו לפרקן -- בחזקת טהרה, ואין הנשים בודקות אותן. אבל משהגיעו לפרקן -- צריכות בדיקה, ונשים בודקות אותן. [ט] החירשת, והשוטה, ומי שנטרפה דעתה כאלו -- אם יש להן פיקחות מתקנות אותן, הרי אלו אוכלות בתרומה.

יג) [י] כל הכתמים הבאים מבין ישראל, בחזקת טומאה; והבאים מבין הגויים, טהורין. והנמצאים בערי ישראל, טהורים -- שלא נחשדו ישראל להשליך כתמיהן, אלא מצניעין אותן; לפיכך כל הכתמין הנמצאים בכל מקום, טהורין -- חוץ מן הנמצאים בחורים וסביבות בית הטומאות. וכולן, טומאתן בספק כמו שביארנו.

יד) [יא] כל הכתמים הטמאין, מעבירין עליהן שבעה סממנין; ואחר כך, בין עבר הכתם בין לא עבר, מטבילו וטהר: שאם לא עבר כלל, הרי הוא צבע; ואם עבר או כהה, הרי זה כתם, ומאחר שעברו עליו הסממנין, כבר בטל אף על פי שרישומו ניכר. ואפילו כתם של דם נידות ודאי -- כיון שהעביר עליו שבעת הסממנים, בטל; ומטבילו, ועושה טהרות על גביו.

טו) [יב] בגד שאבד בו כתם -- מעבירין על כל הבגד שבעה סממנים, ומטבילו. אבדה בו שכבת זרע -- אם היה חדש, בודקו במחט; ואם היה שחוק, בודקו בחמה.

טז) [יג] בגד שהיה עליו כתם, והטבילו, ועשה על גביו טהרות, ואחר כך העביר על הכתם שבעת הסממנים, ולא עבר -- הרי זה צבע, והטהרות שעשה טהורות; ואין צריך להטבילו, פעם אחרת. ואם עבר הכתם, או כהה עינו -- הרי זה כתם, והטהרות טמאות, שהרי הקפיד על הכתם, להסירו; וצריך להטבילו פעם שנייה, לטהרו.

יז) [יד] כתם שהעביר עליו ששת סממנים, ולא עבר, ואחר כך העביר עליו צאבון, ועבר -- הרי הטהרות שנעשו על גביו טמאות, אף על פי שהצאבון מעביר הצבע: הואיל ולא העביר שבעת הסממנין, הרי זה בחזקת כתם; ושמא אילו העביר השביעי, היה עובר.

יח) העביר עליו שבעה הסממנים, ולא עבר, וחזר והעבירן עליו פעם שנייה, ועבר -- כל הטהרות שנעשו על גביו בין תכבוסת ראשונה לשנייה, טהורות; וכל הטהרות שנעשו על גביו אחר תכבוסת שנייה, טמאות: הואיל וגילה דעתו שהוא מקפיד עליו, ורוצה להוציא רישומו -- הרי זה טמא, עד שיבטלו ויטבילו.

יט) כבר ביארנו בהלכות איסורי ביאה, שבעה הסממנין שמעבירין על הכתם מה הם, והיאך מעבירין אותם.

כ) [טו] האישה שמתה, ויצא ממנה דם -- מטמא משום כתם, כדם הנידה: שהמקור, מקומו טמא. אף על פי שיצא הדם אחר שמתה, ואין כאן נידה, הואיל וממקום טמא יצא, מטמא טומאת כתמים. ואם היה בו רביעית -- מטמא באוהל, ומטמא משום כתם.